דברים שצריך לדעת על רגישות לגלוטן

מה זה גלוטן?
גלוטן הוא למעשה הרכיב התזונתי "חלבון", אשר מצוי באופן טבעי בעיקר במשפחת הדגניים - למשל, בחיטה, בשעורה, בשיפון ובכוסמין. אם כן, נוכל למצוא גלוטן במאכלים שונים אשר מכילים דגנים, לרבות לחמים, פיתות, פסטות, פיצות, דגני בוקר ועוגות. לפיכך, לבטח לא תופתעו לשמוע כי מדובר באחד מהחלבונים הנצרכים ביותר ברחבי תבל.
תהיתם מניין נובע השם הזה? המילה "גלוטן" מושרשת על המילה הלועזית glue, שמשמעותה - דבק. וזאת לא בכדי - הרי, הגלוטן הוא אשר מקנה לבצק את גמישותו ואת מרקמו הצמיגי והדביק.

מהי רגישות לגלוטן

צילום: freepik

ומהם תסמיניה?
אנשים הרגישים לחלבון הגלוטן עלולים לסבול ממספר תופעות לוואי בעקבות אכילת מאכלים המכילים גלוטן, כגון: כאבי בטן ושלשולים, נפיחות בבטן, בחילות, בעיות עיכול, כאבי ראש, כאבי פרקים, מחשבה מעורפלת, תשישות ואף דיכאון.

מה ההבדל בין רגישות לגלוטן לצליאק?
צריך לעשות קצת סדר בבלגן - רגישות לגלוטן היא ממש לא צליאק.
צליאק (בעברית - דגנת) היא מחלת מעי אוטואימונית אשר נובעת מאי סבילות לגלוטן. משמעות הדבר היא כי גופם של הלוקים בצליאק מזהה את הגלוטן כגוף זר, ולכן "תוקף" אותו. לשם כך, לאחר שהגוף קולט מגע של רירית המעי עם חלבון הגלוטן, הוא מתחיל בייצור נוגדנים עצמוניים, אשר גורמים לדלקת ברירית המעי.

דלקת ברירית המעי מונעת מן הגוף את היכולת לספוג חומרים חשובים, ולכן אי אבחון הבעיה עלול להוביל לסימפטומים לא נעימים שונים, החל בכאבי בטן, בעייפות ובשלשולים, וכלה בחוסר ספיגה מוחלט של מזון ובתת תזונה. אם מחלת הצליאק מופיעה בגיל מאוד צעיר, עלולה אף להתרחש הפרעה התפתחותית.

על פי רוב, מחלת הצליאק היא מחלה תורשתית, כך שאם מבחינים בחלק מהסימפטומים אשר מאפיינים את המחלה ובהיסטוריה המשפחתית ישנם חולי צליאק - רצוי מאוד ללכת להיבדק.

איך מאבחנים רגישות לגלוטן וצליאק ואיך בודקים כל אחת?
סובלים מתסמינים של רגישות לגלוטן או צליאק? אין ספק כי עליכם ללכת להיבדק.
על מנת לאבחן רגישות לגלוטן שאינה צליאק, יש לפעול ראשית כל בדרך השלילה, כלומר לשלול כי מדובר במחלת הצליאק. זאת מפני שכיום לא קיימת כל דרך מדעית לזהות רגישות לגלוטן שאינה עולה לכדי צליאק של ממש.
לשם כך, נשלח המטופל לבדיקת גם ייעודית, שבמסגרתה נבדק אם קיימים בדם נוגדים אשר עשויים להעיד על סבירות גבוהה לקיומה של מחלת הצליאק.

אם יופיע ערך "שלילי" (negative), אז ניתן להסיק שאין כל חשד לקיומה של מחלת הצליאק. לעומת זאת, אם יופיע ערך "חיובי" (positive), אז קיים חשד לקיומה של מחלת הצליאק, ולפיכך קיים צורך בבירור נוסף ובטיפול מתאים.

השלב הבא, אם כן, הוא בדיקת ביופסיה של המעי, שאמורה לתת תוצאות יותר חד משמעיות.
אם בכל זאת עדיין קיים ספק מסוים באבחנה, נהוג לשלוח את המטופל לבדיקה גנטית, אשר בוחנת קיומם של נוגדנים לגלוטן אשר נוצרים בקרב חולי הצליאק. אם הבדיקה הגנטית היא שלילית, אז ניתן להסיק בוודאות של כ-95 אחוזים כי המטופל אינו לוקה במחלת הצליאק.

קיימת אפשרות נוספת לשלילת צליאק באופן חד פעמי, בצורה פשוטה וקלה. בדיקת צליאקס היא בדיקה הנעשית דרך הרוק והיא בודקת את החומר התורשתי, כלומר הדנ"א ושם מחפשים מרכיבים גנטים שונים המצויים אצל למעלה מ-95% מחולי הצליאקס

איך מתמודדים עם רגישות לגלוטן?
מטופלים אשר סובלים מרגישות לגלוטן (שאינה צליאק) אינם מצויים בסכנה לפתח סיבוכים חריפים אם יאכלו גלוטן, ואולם הם בהחלט יכולים לנקוט באמצעים שיסייעו להם להקל על הסימפטומים.

האמצעי המועדף להתמודדות עם רגישות לגלוטן הוא אימוץ דיאטת דלת גלוטן. למה הכוונה? פשוטו כמשמעו - התפריט היומי של הרגיש לגלוטן צריך לכלול כמה שפחות גלוטן, אם בכלל.

אכן, אין ספק כי לא מדובר בצעד פשוט - כמעט כל מאכל בסיסי שאנחנו מכירים ואוהבים (כמו לחם או פסטה) מכיל גלוטן במידה כזו או אחרת. אמנם, כיום כשהמודעות הציבורית לרגישות לגלוטן הולכת וגוברת, ניתן למצוא ביתר קלות את מוצרי המזון האהובים, אשר עשויים מתחליפים נטולי גלוטן, כמו קמח תירס, קמח תפוחי אדמה, קמח סויה והשורה עוד ארוכה.